לינוקס על קצה המזלג

מערכת לינוקס היא מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בעולם.
בכל רכיב כמעט היום קיימת איזו שהיא מערכת לינוקס גם אם לא ראיתם אותה פעולת באופן רשמי.
המערכת עצמה בנויה על קוד פתוח ועקב כך מיוצרת במספר רב של גרסאות כאלה ואחרות.

show all version of linux system

המערכת עצמה מבוססת על קרנל שהוא לב ליבה של המערכת, כאשר מאותו קרנל נוצרו מספר הפצות שונות.
ההפצות עצמם מתבססות על חלוקה של מערכות מאותה משפחה, כך שיכולה להיות מערכת הפעלה עם ממשק אחר ושם אחר אבל הפקודות שהמערכת מכירה הן אותם הפקודות.
קיימות שני הפצות מרכזיות שעליהן מתבססות רוב מערכות ההפעלה הנפוצות:

Debian:
1. ubuntu
2.Debian
3.  Knoppix
4. Linux Mint
5. Kali Linux

Fedora:
1. RedHat
2. CentOs
3. Fedora
4. Qubes OS
5. Linpus Linux

משתמשים בלינוקס

מערכת היוזרים בסביבת לינוקס דומה באותו עקרון כמו בסביבת ווינדוס.
למערכת קיים יוזר ראשי "ROOT" (בדומה ל-administrator בסביבת windows) וכן יוזר רגיל עם
הרשאות לפי הנדרש.
לכל משתמש במערכת קיים מזהה ייחודי "UID" אשר מגדיר את המשתמש עצמו, יוזר ה-ROOT מקבל את הערך 0
ואילו שאר המשתמשים הבאים אחריו מתחילים ממזהה 100 ומעלה.

מבנה ה-Shell

מערכת ה-Shell בנויה בצורה הבאה:
root@localhost – מתאר את שם המשתמש איתו התחברנו למערכת ואת שם המחשב עצמו.
~ – מתאר את הנתיב בו אנו נמצאים (במקרה שלנו התיקייה הראשית)
# – מתאר את סוג ההרשאה הקיימת, במקרה שלנו הרשאת  Root הראשית.

פקודות חשובות:
/
– הפניה לתיקייה הראשית (Root Directory).
TAB – מקש זה מאפשר להשלים את הפקודה אותה נרצה לרשום.
ctrl + c – צירוף מקשים זה מבטל הרצת פקודה שהרצנו.
help – פקודה זו תביא לנו הסבר לפקודות הקיימות במערכת.

מבנה הרשאות לתיקיות

מבנה הרשאות לקבצים בלינוקס דומה מאוד לסביבת ה-windows אבל בשונה ממנה הערכים נקבעים בשיטת ה-BIT.
בצורת שיטה זו הקבצים מקבלים ערך הגנה שונה מקובץ לקובץ ומספק הגנה רבה יותר לקבצים במערכת.

linux permission file

מבנה ההרשאות מבוסס על שלושה ערכים שהם בעלים, קבוצות ונוספים.
תחת כל ערך ניתן לבחור קריאה , כתיבה ועריכה.
לרוב מוגדרים הערכים 755 שהם קריאה כתיבה ועריכה לבעלי הקובץ ולשאר יכולת קריאה וכתיבה בלבד.
אבל ניתן לראות שישנים קבצי מערכת המוגדרים גם כ-777 שהם קריאה, כתיבה ועריכה לכלל המשתמשים.

permission bit linux

פעולות טקסט

בתוך חלון ה-Shell ניתן לבצע מספר פעולות עם הקבצים בדומה למערכת הקבצים או עבודה בחלון ה-CMD בסביבת ה-Windows.
הפעולות שניתן לבצע:

CP – מבצעת פעולת העתקת הקבצים ממקום אחד למקום אחר.
MV – מבצעת פעולת גזירה של קובץ ממקום אחד למקום אחר , כמו כן ניתן לשנות גם את שם הקובץ בפעולה זו.
RM – מבצעת פעולה של מחיקת תיקייה או קובץ.
MKDIR – מבצעת פעולה של יצירת תיקייה.
CAT – מבצעת פעולה המציגה תוכן של קובץ (ברמה הטקסטית של הקובץ).
TOUCH – נותן יכולת לייצר קובץ עם סיומת מסויימת.

עורך טקסט או קבצים

כפי שבווינדוס יש לנו תכתבן כך קיימת לנו תוכנה שנקראת VI או VIM, בשונה מהכתבן של ווינדוס המערכת הזו משמשת לעריכה ויצירת קבצים ברמה התכנותית של הקבצים ואם סל כלים רחב יותר מהכתבן של ווינדוס.
כדי לגשת לעריכת קובץ נצטרך להקיש לפני הקובץ הרצוי את הערך VI או VIM.

בדיקת מצב זיכרון וביצועים

כאשר רוצים לדעת מה מצב נפח האחסון שלנו בדיסקים או מה הסטאטוס של ניצול זיכרון המערכת בסביבת הווינדוס זה קל אבל כאשר אין GUI למערכת ואתה מתבסס על מסך שחור ופקודות זה נשמע קצת קשה לדעת בפועל זה נורא פשוט.
הפקודה "df -h" יודעת לספק לנו רשימה של נפחי זיכרון הדיסקים של המכונה.

disk stautus

Filesystem – מציג לנו את שם הכונן או ניתב האחסון במערכת.
Size – נפח אחסון הדיסק או המחיצה.
Used – כמה נפח מבוצע שימוש בפועל.
Avail – כמה נפח אחסון נשאר לנו.
Use – מציג ברמת האחוזים כמה נפח בשימוש.
Mounted on – מציג מה נתיב המחיצה או האחסון.

הפקודה TOP מציגה לנו את סטאטוס הזיכרון והמעבד של המערכת עצמה, נקיש את הפקודה "TOP" ונקבל תתוצאה

פקודת YUM/APT-GET

כאשר נרצה לבצע התקנה של הרחבות או בכלל איזו שהיא התקנה בסביבת הלינוקס נצטרך לגרום למערכת להבין שזה מה שאנחנו רוצים.
לצורך כך קיימת הפקודה "yum" בסביבת קרנל Fedora וקיימת הפקודה "apt-get" בסביבת קרנל Debian.
לצורך העניין נרצה לבצע בדיקה והרצת עדכונים לשרת מסוג Centos, לצורך כך נרשום את הפקודה "yum update".

yum_update

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *